כיצד משוחחים על המצב

 

שדרו בשיח ביטחון ושימרו על אופטימיות: ילדים צריכים לדעת שהם הולכים להיות בסדר ושהוריהם יהיו בסדר. 

זה נורמלי להרגיש לא נורמלי: הכרה בתחושות אלה ובידיעה כי זמנים מלחיצים עוברים ושהחיים יחזרו לשגרה יכולה לעזור לילדים לבנות חוסן.

היו קשובים: בעוד ילד אחד עלול לפחד מהידבקות בנגיף, ילד אחר עלול לפחד מהשלכות הבידוד על מצבו החברתי או מחשש לפגיעה בלימודים. נסו לעזור לילדיכם להבין מהם הדברים שמטרידים אותם ולמצוא מה ניתן לעשות במצב הנוכחי כדי להקל עליהם. 

לא כל הילדים ירצו לדבר בתזמון שנוח להורה, לכן, מומלץ ליצור סיטואציות שונות של שיחה, ולעודד לשיתוף אך לא ללחוץ עליהם.  כאשר ילדים אינם מעוניינים לשוחח, ציינו בפניהם שהם תמיד יכולים לפנות אליכם.

אל תעמיסו במידע: חשוב לא להעמיס על הילד במידע ולכן העצה הכי טובה היא קודם כל להקשיב לילדים וללמוד מהם מה הם כבר יודעים, מה החששות שלהם, האם יש להם מידע שגוי, איזה סוג של ידע מלחיץ אותם ואיזה יכול להרגיע אותם. רק אחר כך, דברו אתם כאשר העיקרון המנחה הוא איזון בין כמות הידע לבין היעילות שלו עבור ילדיכם.

התמקדו במה ניתן לעשות במצב הזה: הזכירו לילדיכם שיש הרבה אנשים שעובדים קשה כדי לשמור עליהם ועל יקיריהם. הדגישו כי ההישארות שלהם בבית תורמת לחברה כולה.  מצאו עם הילדים מה ניתן לעשות שמעורר אצלם חווית מסוגלות ושליטה ועודדו אותם לעשייה.

דברו בכנות: שימרו על כך שהמידע שאתם מוסרים לילדיכם הוא עובדתי ומהימן. אם ילדיכם שואלים אתכם שאלות ואינכם יודעים את התשובות מוטב שתענו בכנות שאינכם יודעים. אתם יכולים להגיד שאינכם יודעים ואף שתשמחו לעזור להם לחפש יחד את התשובה, 

השתמשו בהומור: כאשר ילדים חשים חרדה וחוסר שליטה הם עשויים לתשאל אתכם שוב ושוב לגבי תרחישים אפשריים. במקרים כאלה מותר ואף כדאי להשתמש בהומור! עזרו לילדיכם לפתח את התרחיש הגרוע ביותר באופן כה מוגזם וקיצוני, עד כדי כך שלא תישאר ברירה אלא לצחוק. צחוק טוב יכול לסייע להפחית חרדה.