ההורה מטפל בעצמו
שגרת החיים החדשה שנכפתה על ההורים עשויה להיות מערערת ולייצר דאגות רבות וחדשות אשר יוצרות חוויה של אובדן שליטה. המתח ואי הוודאות ההולכים ומתעצמים מעלים שאלות רבות אשר מדאיגות אותנו ההורים ויכולות לפגוע בתפקוד היומיומי .
האם אצליח לפרנס את ילדי? מה יהיה עם ילדי אם אחלה? מה יהיה ביום שאחרי? איך מעסיקים את הילדים? כמה דורשים מהם ללמוד? כמה שעות במדיה? האם אני הורה טוב? דאגות אלו ואחרות יכולות להוביל לנסיגה בתפקוד ההורי, להקשות על ההורה למלא את תפקידו כהורה מיטיב, ואף עלולות לגרום להורה לאבד את תחושת המסוגלות שלו כהורה.
מאחר שעוצמת המשבר בחיי הילד מושפעת גם מתגובת הוריו, חשוב שהורים ידאגו לרווחתם עוד לפני שהם דואגים לרווחת ילדיהם. בדומה להנחיות הבטיחות בטיסה המציינות כי על ההורה לחבוש את מסכת החמצן לפני שהוא מסייע לילדו לחבוש מסכה, כך גם במשבר הנוכחי רצוי שאנו ההורים נטפל בעצמנו כדי שנוכל לסייע לילדינו.
על כן, ברגעים בהם אתם מרגישים מוצפים ברגש חזק כגון פחד, כעס, דאגה או תסכול, עוד טרם חיפוש אחר פתרון עבור ילדכם, חשוב להשתמש בעקרונות הבאים:
ראשית, עצור
נעצור ונתבונן באופן מכוון בהתרחשויות בסביבה החיצונית והפנימית שלנו. הסביבה החיצונית, משמע, מה מתרחש בביתנו ברגע הזה? מה עושה כל אחד מבני המשפחה? אלו צלילים נשמעים בחדר? מה עיני רואות? סביבה פנימית, משמע- על מה אני חושב? מה אני מרגיש? היכן בגופי מצטבר המתח אם ישנו? כיצד אני מתנהג בתגובה למחשבות ולרגשות שלי?
שנית, תאר ללא שיפוטיות
ננסה לתאר במילים את המציאות הפנימית והחיצונית אותה זיהינו ללא שיפוטיות , כלומר, מבלי לתת לעצמנו ציון האם אני הורה טוב או לא? האם מחשבותיי טובות או לא?
לדוגמא, במקום לומר: "המשפחה שלי גרועה", אמור: "המשפחה שלי מתמודדת עם מציאות מאתגרת ולא מוכרת". במקום לומר: "כולם איבדו שליטה", אמור: "בני המשפחה מדברים בקול רם".
שלישית, נשום
ניקח נשימה עמוקה ואיטית לבטן התחתונה וננשוף את האוויר החוצה בקצב איטי. נחזור על התרגיל מספר פעמים.
רביעית, נעזר במחשבות מקדמות
ננסה להחליף מחשבות לא מועילות אשר מסבות לנו אי נחת ומצוקה במחשבות מועילות ומקדמות. נאמר לעצמנו משפטים כגון: "אנו פועלים באופן נורמלי במציאות לא נורמלית"; "לאף אחד אין את התשובות להתמודדות נכונה עם משבר זה"; "יש לי מחשבות מדאיגות וזה הגיוני אך אינני חייב לפעול על-פיהן".
ולסיום, נפעל
נגדיר פעולה ספציפית שמעוניינים להשיג ברגע זה, תוך שמירה על יחסים מכבדים עם ילדינו. חשוב לבחור פעולהספציפית אחת בכל פעם ולא לנסות להשיג דברים רבים בו-זמנית. לא כדאי להעמיס על עצמכם דרישות שונות במקביל - כך למשל לא הגיוני לדרוש מעצמכם גם לסדר את הבית וגם להכין שיעורים עם הילדים באותו הזמן.
אם עדיין מרגישים רגש שלילי בעוצמה גבוהה, מומלץ לפנות למקורות הרגעה. חשוב לדעת מהם הדברים המווסתים ומרגיעים אותנו. כל אחד מאיתנו נעזר בדברים שונים כדי להירגע. לכן הפתרון לויסות עצמי טמון קודם כל בהקשבה לעצמנו. דוגמאות לפעולות שאנשים נעזרים בהן לצורך ויסות והרגעה הן: שמיעת מוסיקה, הפסקת קפה, שיחה עם חבר, פעילות גופנית, קריאה, הסחת דעת, ועוד רבות אחרות...